1

כי מי אני שאסרב לgif טוב של סקס והעיר הגדולה?

טוב אז נראה לי שקודם כל שלום תהיה המילה המתאימה פה. אז שלום לכם.
זה הפוסט הראשון שלי ולפני שאתחיל במלאכת הכתיבה אולי כדאי שקודם נעשה הכרות קטנה?

אז שמי שירה גיגי, בת 21,מתולתלת הרבה יטעו לחשוב שאני תימנייה אבל בכלל חצי מצריה חצי אשכנזיה. עוד מעט שנה משוחררת עובדת ואולי בקרוב גם לומדת. אוהבת דברים יפים, זה כל מי שמכיר אותי ידע להגיד. אמנות תמיד הביאה לי את הניצוץ הזה בעיניים ואני יכולה לבזבז שעות על בגדים באינטרנט (גם בלי לקנות דבר..) אבל אם אתם חושבים שבשביל זה אני פה אז תתכוננו להיות מופתעים.

אם בגיל 16 רק רציתי לקנות בגדים יפים ולהיות כמו הבחורה ההיא ביוטיוב שיש לה מגירות של ליפסטיקים וצלליות בכל צבעי הקשת. היום אני רואה דברים קצת אחרת, אם זה הגיל או התרגיל אתם תשפטו אבל האמת היא שפשוט אחרי כמה שנים דברים משתנים. נכון אני רק בת 21, ואין לי מה לנאום נאומי זקנה. אני עוד צעירה וללא ספק עדיין נהנת מנעליים חדשות וגם סרטונים ביוטיוב של מאפרות (don't judge.) אבל יחד עם זאת אני רואה דברים קצת אחרת עכשיו.

אז נכון בטח אתם חושבים לעצמכם את בסך הכל בת 21 מה את כבר יודעת ? אבל בהיותי עוד מעט שנה מחוץ לצבא, נכנסת לחיים האמיתיים, כבר לא לובשת מדים ואחראית על כרטיסי אשראי ולימודים לא יכולתי שלא להתעניין באיך בכלל מתחילים לנהל כאלה חיים ? אז אני ממש לא מתיימרת לדעת דבר אבל בהחלט מקווה ללמוד כמה וכמה ואולי על ידי זה לעזור גם לאחרי כי בסוף כולנו באותה סירה.

אז על מה בעצם כל העניין ?

העניין הוא שהגעתי לשלב הזה שפתאום מצאתי את עצמי שואלת הרבה יותר מדי שאלות. ומעבר לזה ששאלתי שאלות הבנתי שלא להרבה אנשים יש תשובות!

הבנתי שאם אני מתקשה לקבל תשובה אני כנראה לא היחידה ושגם גדולים ומנוסים ממני אולי חווים בעיה דומה.

עכשיו אל תטעו,איני יודעת יותר מדי,לא אין לי תואר בכלכלה ובטח שלא את השיטה הוודאית להצלחה. לא עשיתי את המיליון הראשון וזה בכלל לא הרעיון.

אבל מה שכן, אני כן עוברת תהליך. פשוט לומדת מהתחלה.ככה שאם אתם מוצאים את עצמכם במצב דומה או חושבים שלא יזיק לכם להתחיל תהליך דומה, אז אולי שווה להישאר ולעבור אותו יחד. איך אומרים טובים השניים מהאחד?

בהמשך הבלוג הזה אני אלמד ומקווה שגם אתם איך לחיות חיים עצמאיים, להתנהל בכוחות עצמי, לשלם על עצמי וגם להרוויח. ובאיזה שהוא מקום אנסה ללמוד את מה שפחות  נוהגים לספר,מה שלא אמרו לי ואולי גם לכם..

כי אם יש משפט שהבנתי כמה הוא נכון בזמן האחרון זה שידע זה כוח, ואם אני לא אדע מה מגיע לי איך אוכל בכלל לבקש?

הגעתי לגיל ואין מה לעשות אני כבר במעמד של להיות אחראית ועצמאית ואם כבר הגענו אז נראה לי שכדאי שנכבד את המעמד. (;

זהו, אז מספיק להלאות אתכם בציטוטים קלישאתיים ומשפטי חריזה,
נראה לי שהגיע הזמן שניגש לעבודה. בתקווה שתישארו איתי לפעם הבאה,

שירה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s